תוספות מגדיר את פעולת הביטול כפעולה משפטית מוכרת וידועה: הפקרה של חפץ שנמצא בבעלותי | ועוד כתב שם בהערה ק"ל שמה שאמרו שכל שראוי לאכילת כלב עדיין נחשב חמץ וצריך לבערו, הוא מפני שראוי לחמץ בו עיסות אחרות, אבל אם טונף, אף שכלב יכול לאוכלו, כיוון שאינו ראוי לשום שימוש אדם, נתבטל ואינו צריך לבערו |
---|---|
בגמרא בנדרים עולה שהפקר צריך להיעשות בפני שלושה אנשים ובביטול חמץ לא מצאנו דרישה כזו | וסדר ההשבתה מורכב מארבעה שלבים, בדיקת חמץ ואח"כ ביטול ראשון שמתקיימים בליל י"ד בניסן, ולמחרת ביעור חמץ ואחריו ביטול שני |
לכן גם מועיל בהפקר זה לשון 'כעפרא דארעא' שהרי מן הדין אין החמץ שלו, שהרי התורה הפקיעתו משש שעות ולמעלה, לכן כל שמגלה דעתו שאינו מחזיק בו בתורת חזקה ושהוא כעפר - הרי הוא הפקר | מה הדין ומה ניתן לעשות? הרבנית חנה גודינגר דרייפוס היא ראש ישיבת דרישה ומלמדת קורס בהדרן |
---|---|
וגם מדברי התוס' הנ"ל מבואר שמסברא היה שייך שליחות בלולב | וגם אם יפסול את החמץ מאכילת כלב על ידי שישפוך עליו חומר מפגל, לא יבער אותו בזה, שרק לפני תחילת זמן איסור חמץ אפשר לפוסלו מלהיות ראוי למאכל כלב, וממילא לא יחשב יותר למאכל חמץ ולא יחולו עליו איסורי חמץ |
ויש אחרונים שלא כתבו כן, אלא לדעתם לחכמים אפשר לכתחילה לבער את החמץ בכל הדרכים.