| כל טוב בשמחה תמיד, שלמה, shlomo makshivim | את הפסוק: אִסְרוּ חג בעבותים |
|---|---|
| גם ראה בזיקה שיש בין מצוות סוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל, על פי הפסוק "ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון" , , ואמר שהמשותף להם שבשניהם נכנסים עם כל הגוף | המצווה אינה מפורשת ב, והדעה המקובלת היא שמקורה ב |
תפילות וברכות בכל ימי חג הסוכות מתפללים , ואומרים שלם.
| וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי - בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד מִלִּבּוֹ ; וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר | ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה |
|---|---|
| על כן נקראת הסוכה "צילא דמהמנותא", כלומר "צל האמונה", מכיוון שהאדם שם מבטחו בהשגחת הקב"ה ולא באמצעים פיזיים שונים | הושענא רבה ערך מורחב — ביום האחרון של נוהגים להרבות באמירת "הושענות", ועל כן נקרא יום זה "הושענא רבה" |
| התיישבות בארץ היו הוגי דעות, כמו ה ו, שראו בסוכה סמל למלכות שנמשלת לסוכה על פי הנאמר ב, , : "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" ועל פי הנאמר בחז"ל "ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת" | בס' כף החיים או"ח סי' קל"א ס"ק צ"ח, הביא ס' שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות י"ב שבזמנו נהגו שלא ליפול על פניהם מאחר סוכות עד ב' חשוון, וביאר שהטעם דומיא דניסן הואיל ויצא רובו בקדושה אף בתשרי כן, והחשבון שרוב החודש לא אומרים תחנון הוא: ב' ימים של ר"ה, ויוה"כ, וד' ימים בין יו"כ לסוכות, וט' ימי החג, הרי ט"ז ימים שהם רוב החודש |
|---|---|
| בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת | עץ ה הוא מרכז החיים והעניין באותה תקופה וכל חלקיו מנוצלים, בין היתר גם לבניית סוכות למגורים בשבועות אלו |
יש הנוהגים לפי דעת לקרוא אותה בציבור על ידי מתוך כשרה הכתובה על ולברך על קריאתה שתי : "על מקרא מגילה" ו"".
19