רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי תינח תפילין דרישא דשריין על רישיהון דישראל קדישין ביום טוב תפילין דדרועא דאיהו חולו של מועד היך אנן אחידן לה א"ל בגין דאנן אחידן לה ואיהי יד כהה אסור למיעבד עבידתא בסטרא דילה ואיצטריך למעבד חדוא בסטרא דתפילין דרישא ועמא קדישא אחידן תפילין ושריא עלייהו ביום טוב ובחולו של מועד ואסיר לאעברא תפילין דמארי עלמא ולאנחא תפילין אחרנין דאינון דוגמא ודיוקנא לתתא אותם המקילים להניח תפילין בחול המועד גם במקום שאין מניחים, מכל מקום יש להורות להם שיסבבו פניהם לכותל ולא ילכו אנה ואנה בבית הכנסת, דלא יהיה ניכר כל כך המניח בין האינם מניחים
אם אכן כך הם פני הדברים, ייתכן שהרמ"א פשוט סובר שאיסור מלאכה הוא הקריטריון שעל פיו אנו קובעים את המושג "אות" אלא שאיסור מלאכה בחול המועד הוא אך ורק מדרבנן, ואם כן חול המועד אינו נקרא "אות" וממילא חייב בתפילין מסקנתו של הרדב"ז היא ש"כיון שהיא פלוגתא, דברי הקבלה יכריחו ואתה אל תניח"

האם מניחים תפילין בחול המועד פסח

ובאמת קשה לומר גם כן שלא יהי' שום מאן דאמר בגמרא שיאמר דחול המועד אינו אות ומחויבין להניח בו תפילין.

17
תפילין בחול המועד, למי שאבותיו נהגו להניח
אם כן משמעות דבריו של הרמ"א היא נקיטת מעין עמדה של פשרה בין מנהג אשכנז ומעמדו ההלכתי של חול המועד כפי שנפסק והתקבל באשכנז איסור מלאכה מדרבנן בלבד ובין דברי הזהר כפי שצוטטו במלוא חריפותם ב"בית יוסף"
חול המועד
ובמכילתא בא ט ראיתי בפרשת החדש: 'ושמרתם את היום הזה' שמות י"ב, יז למה נאמר, והלא כבר נאמר 'כל מלאכה לא יעשה בהם' שם טז , אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה, דברים שהן משום שבות מנין, תלמוד לומר 'ושמרתם את היום הזה' להביא דברים שהן משום שבות
חול המועד
אי ההוא עבד דחי חותמא עילאה דמלכא בגין ההוא חותמא דאיהו עביד, ודאי בר קטולא איהו ההוא עבדא בגין דאיהו עבד קלנא בחותמא דמלכא ולא חייש ליקריה"
סטיותיו של הגאון עצמו משורה שלמה של מנהגים הובאה על ידי י' מונדשיין, כרם חב"ד: עיון וחקר במשנת חב"ד דברי ימי החסידות ודרכי החסידים, ד א , מכון אהלי שם ליובאוויטש, תשנ"ב, עמ' 153—157 יחיד שלא הניח תפילין בחול המועד אסור לשנות מנהגו, ולהיפך, היא פלוגתא עיין לעיל אות ט
ומדוע בעניין זה האשכנזים בארץ שינו ממנהג אבותיהם ונוהגים שלא להניח תפילין בחוה"מ? לגבי בניהם ונכדיהם, אין סיבה שיחמירו בכך יותר מכל יהודי אחר תושב ארץ ישראל, שכן מנהג האבות אינו מחייב במצב כזה, וכפי שהסברנו לדוגמא בחול המועד פסח האם צריכים הניח תפילין? למנהג האשכנזים, במקרה כזה יש לברך שוב אחרי הנחת 'תפילין של ראש' את ברכת "להניח תפילין" ואז להוסיף את ברכת "על מצוות תפילין"

הנחת תפילין בחול מועד

בדומה לכך כתב גם האדמו"ר מקלויזנבורג בשו"ת דברי יציב, או"ח, יד.

14
הנחת תפילין
אלא שכאן בארץ האשכנזים נוהגים בענין כמנהג הגר"א שאין להניח תפילין בחול המועד
תפילין בחול המועד, למי שאבותיו נהגו להניח
שמעתי מכמה אנשים שמנהג יוצאי גרמניה היה להניח תפילין גם בחול המועד
תפילין בחול המועד, למי שאבותיו נהגו להניח
הוא בוחר בדרך שונה, וטוען שדברי הזהר המצוטטים בבית יוסף פשוט לא הובנו כראוי, ובעצם פירושם שונה בתכלית וממילא ודאי שאין להסתמך עליהם, ולהימנע בעטיים ממצוות הנחת התפילין: ומה שכתב בזהר חיוב מיתה, היינו מצד העושה בשאט נפש לחלוק על החכמים כעין כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה
ושמעתי שהגאון הקדוש מבוטשאטש הניח תפילין בחול המועד, ואמר שאין מבינים פשט הזוהר שו"ת שואל ומשיב מהד"ג ח"ג סי' סד
ואולם, הסבר זה יפה לשיטת המכילתא דרשב"י, אולם מה נאמר לשיטת רבי עקיבא הסובר שאין מניחים תפילין בשבתות מאחר שיש בגופם אות והסיבה אינה פגיעה בקדושת השבת? בפרנקפורט תיאר ר' יוסף יוזפא האן בעל "יוסף אומץ" את יחסו לאפשרות שינוי המנהג בשל דברי קבלה: "בחול המועד יש איסור הנחת תפילין על פי הקבלה, ומאחר שאין לנו עסק בנסתרות לא נהגינן הכי" מאד קשה לומר כי הלכתא רבתי כזו לא תהי' מתבררת מתוך התורה הנגלית לנו ולבנינו שהיא עיקר תורתינו שניתנה לנו מסיני להורות מתוכה

תפילין בחול המועד, למי שאבותיו נהגו להניח

יש בקהילות הספרדים שמניחים תפילין כבר בבוקר ומתפללים בהם רגיל מנהג ירושלים ורק חולצים אותם לפני הקינות.

21
מנחות דף לו:
מנחות דף לו:
ב ובגמרא הובאו על פיהם חול המועד אסור במלאכה
תפילין בחול המועד / מנהגים חלוקים באותו בית הכנסת
מכאן ואילך ממשיך האבני נזר וטוען שלדעת ר' עקיבא ורבי יוסי הטוענים שגר תושב מחויב ולוּ במידה מצומצמת בשמירת המועדים ממילא לא ניתן להגדיר ימים אלה כ"אות" המייחדת את הקשר בין ישראל לקב"ה, ממילא הם גם סוברים שחול המועד איננו אות