הצפיפות היא חלק ממאפיין הניגודיות קרני רנטגן מסוגלות לחדור עמוק ולהפיק צילום ברור של עצמות ומתכות, כאשר הוא עובר בקלות רקמות רכות בגוף
גם את הפנטרמטר האמריקאי יש להניח על פני החלק, באזור שבו מחפשים את הסדקים או החריגה, ויש להשתמש בלוחית ממתכת הזהה לחומר המצולם מ-0 עד 6, מ-6 עד 12, ומ-12 עד 16

צלום רנטגן

דוגמה לכך, צילום לאחר בליעת חומר ניגוד בריום.

צלום רנטגן
בשנת שיפר באופן משמעותי את איכות הצילום המתקבל
צלום רנטגן
ישנם מספר פרמטרים המאפשרים שליטה על צפיפות ההשחרה שתתקבל לאחר הצילום
צלום רנטגן
הפרדה גבוהה פירושה יכולת אבחנה בפרטים בעובי של כ-2% מעובי החלק, ואף פחות מכך
צילומי CT — זו היא שיטה חדשנית של הדמיה, תוך שימוש במכשיר ייחודי שנותן עיבוד ממוחשב של מספר רב של צילומי רנטגן שיקוף — צילום רצוף ממש כמו צילומי וידיאו, כאשר גם בשיקוף משתמשים בחומר ניגוד
הוא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כמו גם פציעות קודמות, תרופות שהמטופל נוטל ובעיית המפרק יכולת ההפרדה נמדדת בעזרת פנטרמטר באנגלית: Pentrameter; בעברית: מד טיב תמונה; ב: מט"ת

צילום רנטגן

ניתן לפתור את הבעיות האלו באמצעים שונים, שרובם נועדו למנוע מקרינה לא רצויה להגיע אל סרט הצילום.

15
צילום רנטגן
הנתון המשפיע ישירות על ניגודיות הסרט הוא עוצמת המתח - מתח גבוה יפיק רדיוגרמה בעלת ניגודיות נמוכה יותר, מכיוון שאורכי גל הקצרים יבלעו מעט בכל עובי בחלק המצולם, ולרדיוגרמה עצמה יש צפיפות השחרה מקסימלית סופית
צילום רנטגן
צפיפות ההשחרה נמדדת בעזרת דנסיטומטר ב: Densitometer; ב: מד צפיפות השחרה - מכשיר המודד את כמות האור העובר ממקור האור דרך חלק נתון בסרט הצילום לאחר הפיתוח אל חיישן הנמצא מהעבר השני
צילום רנטגן
רנטגן זכה ב בשנת על תגליתו זו