| במכתבו לחבר הוא קונן: "מנגינתי הגיעה למחוזות כה רחוקים עד שאנשים מניחים כי היא 'מסורתית', הישר ממשה בהר סיני | ומנהגינו לומר "צאתכם לשלום" ואין צריך לבטל המנהג |
|---|---|
| ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע, כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה | בתשובה אחרת משיב הרב מוצפי על מנהג העמידה בשלום עליכם והשיב שעומדים לכבוד המלאכים שבאו לביתנו |
אגב, בביאורים שבשינויי הלשון בשיר - הרי פטור בלא כלום א"א, ואסתפק באחדים מהם: מצאנו בספרות החסידות בסידור מהרי"ד - לנכד אדמו"ר הצמח צדק מחב"ד , שארבע הלשונות הן כנגד ארבע העולמות אבי"ע, ו"שלום עליכם מלאכי השרת" - ה"ה כנגד עולם האצילות, ואילו שאר הבתים הם כנגד עולמות בי"ע, וכך מבאר השינויים שבהם.
20| הפיוט מופיע ללא המלים "ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא", אך יש בו הערה שמלים אלו מופיעים בסידור "עבודת ישראל" של רבי | |
|---|---|
| אלא, שצריך להסביר את דברי הגמרא בשבת על פי הגמרא במסכת חגיגה שם מצינו כי, "אמרו: אף אנו נדרוש במעשה מרכבה | דברי הכוזרי במוארים בנושא תפילה בציבור מתוך 'בשביל הנשמה' סיוון התשע"ד תפקידנו לעת הזאת תמוז תשס"ו העמידה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה בשעת התפילה ה' אדר א' התשע"ד עבודת המקדש וביטוייה בתפילה כג' אדר א' תשס"ח דף בנושא תפילה בציבור מתוך 'בשביל הנשמה' סיוון התשע"ד מעלת התפילה בדור של גאולה גליון מס 31 אב תשע"ח |
פיוטים אחרים הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "" , שנאמר בסוף ה ל לפי , וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו התגלגלי", המופיע אף הוא בסליחות לפי מנהג אשכנז.
6| בפיוט פונים ל שבאו אל הבית, אותם ומבקשים את ברכתם | ובתשובה זו אומר הרב מוצפי על מנהגו שאינו אומר "בשבתכם" ו"בצאתכם" כי הלאכים אינם יושבים ואנו לא רוצים שיצאו |
|---|---|
| ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו | בָּרְכוּנִי לְשָׁלום וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ |
הוא מחדש שאין הכוונה שאנו מבקשים ח"ו מהמלאכים שיברכו אותנו שהרי מקור הברכות הוא רק אחד.
12