| ג'ורדן אינו מעוניין, כשהיא מתחילה לגעת בו הוא רואה רק את גרייס לנגד עיניו | הסופרת הסתמכה בנושא זה על התיעוד של התקופה — מסמכי המשפט, כתבות עתונאיות, ספרה של , Life in the Clearings Versus the Bush , ועוד, אך נראה לי כי יותר משביקשה לפצח את התעלומה, ביקשה לספר את התקופה |
|---|---|
| הקריינות שלה את האירועים ממשיכה, וכעת מתגלה שזהו מכתב ארוך שהיא כותבת לג'ורדן, כדי לחתום את חוויותיה סביב המקרה | היא צללה אל תוך חייהם הפרטיים והמקצועיים של עורכי הדין והעדים שהשתתפו במשפט, העיתונאים שסיקרו אותו, בני המשפחה והחברים של הנאשמים וכו' |
וגם כש שושלת טיודור מלודרמטית, אפשר ורצוי לסלוח לה כי היא מהנה הרבה יותר ומובנת הרבה יותר מקריאה בעצי המשפחה של מלכי אנגליה לדורותיהם.
5| שמו של הספר, במקור ובתרגום, מרמז שמה שנראה ברור ומובן על פני השטח אינו משקף בהכרח את המציאות | כל אחת מנקודות המבט הללו עזרה לבנות איזו גדולה אחת, שאמרה בעצם "וואו, הסיפור של או |
|---|---|
| שרה פולי קראה לראשונה את "לטענת גרייס" כשהייתה בת 17 | כבונוס, תיהנו מעשרות שוטים של הדלקת וכיבוי טייפים עם קלטות שמע בפנים, ועם הופעות מצמררות בתפקידי המשנה |
את כל זה מחזיקה על כתפיה הצנומות שחקנית צעירה בשם שרה גאדון, שמכשפת בקולה את הצופים הסקרנים במקביל לרופא שהגיע לאבחן אותה, ומקבל את הסיפור בגרסה מעודנת ו"הולמת" יותר.
11| עיקרו של הספר הוא הסיפור כפי שגרייס בוחרת לספר, רוב הזמן באוזניו של ד"ר סיימון ג'ורדן דמות בדויה | מרי הייתה גם שותפתה לחדר של גרייס וחברתה היחידה |
|---|---|
| מרגרט אטווד, שספריה עוסקים בנושאים חברתיים, וביניהם — ולא השולי שבהם — מעמד האשה, מתחקה בספר זה אחר סיפורה הפרטי של גרייס, המעוגן עמוק ברקע החברתי של תקופתה | בסופו של דבר, "אויבות: בטי וג'ואן" קרובה יותר באווירה ל"מלכות הצעקה" מאשר ל"סיפור פשע אמריקאי", והגרוטסקה מטשטשת את הגבולות בין בדיה למציאות |
לאחר התמוטטות עצבים בכלא היא אושפזה בבית חולים לחולי נפש.