| לכן אדם, שברשותו מלאי חמץ, שביעורו גורם הפסד מרובה, או אם ברשותו תערובת חמץ, הוא יכול למכור את החמץ לנוכרי | ובזאת הוא מסמיך את הרב להוציא את החמץ מרשותו ולמוכרו לנוכרי |
|---|---|
| ברור לכל, שלחם, פסטה, עוגיות, קרקרים, בייגלה וכדומה, הם חמץ גמור |
כיום מקפידים לבטל את החמץ בכל שלוש הדרכים מכירת חמץ כיוון שהחמץ בפסח אסור באכילה ואסור להשאירו ברשות ישראל בפסח, הנהיגו חכמים, שיש למכור אותו לנוכרי ואז אף אם יראה חמץ בפסח קבעו חכמינו: "שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של נוכרי ושל הפקר" פסחים ה,י.
1| לפי דעה זו, גם מי שמקפיד לא למכור חמץ גמור, יכול להקל ולמכור קמח במכירת חמץ | את המכירה עושה כל יהודי שיש ברשותו שיירי תערובת חמץ |
|---|---|
| ובכל זאת, בגלל חומרת איסור חמץ בפסח והחשש שאולי המכירה אינה מושלמת, רבים נוהגים למכור רק מוצרים שיש בהם תערובת חמץ שאסור מדרבנן, ולא חמץ גמור שאסור מן התורה | עם זאת, הדעות חלוקות לגבי דין השארת הקמח בבית במהלך חג הפסח |
התורה מצווה אותנו שלא לאכול חמץ פסח, זכר לכך שיציאת מצרים התבצעה בחיפזון, ובני ישראל לא הספיקו להתפיח את הבצק ולכן אכלו מצות.
2