| רב חסדא אע"פ שלא מצינו שדבר עם רב פא"פ, אבל מצינו שקראו תמיד רבינו כסוכה לג | חולין סג: לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה, ובירושלמי סוף קידושין עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל |
|---|---|
| בימים שבאו לאחר מכן הגעתי להבנה שאין משהו בעולם שלא אעשה בשבילן, או לפחות אנסה | רבה בר לימא משמיה ר"ה ד |
וכשאני אומר "מצאתי את עצמי" אני מתכוון למעשה שזאת היתה הגשמה של חלום — שכן מאז שהייתי ילד בקייטנות הקיץ בספארי חלמתי שכשאגדל אעבוד שם.
7| ובדבר אחד הצדק אתם שרבי באמת נפטר לא מאוחר משנת תק"ה, אבל מה שרצו להגיה תחת תקל אל תק' הוא ללא אמת, כי בפטירת רבי היה אז הריש בבבל ר' אחי בר' יאשיה כמפורש קידושין עב | |
|---|---|
| וגם אחרי פטירת ר"נ בר רבי שמלך זמן קצר כמבואר בערכו ועל כסאו ישב ר' יהודה נשיאה בנו גם אז היה עדין רב בא"י כירושלמי ע"ז פ"ב ה"ה, ר' יצחק ב"ש בר מרתא נחת לנציבין אשכח לר' שמלאי הדרומי יתיב ודריש רבי וב"ד התירו השמן הוא ר"י נשיאה כמפורש בע"ז לה: שמואל קביל עליה ואכיל, רב לא אכיל א"ל שמואל אכול דאי לא כן כתיבנא עלך זקן ממרא | רבה בר ר"ה כביצה כה |
| אמר רב הוה יתיבנא קמיה דחביבי, ואימת רבו היה עליו כ"כ עד שאמר לרב כהנא חולין לב | והנה, שש שנים לאחר מכן, הנה אנחנו |
|---|---|
| ופהרשב"ם ורבינו גרשום שם שהמה שמואל וקרנא וכן מובא שם ע | מחלקותם בהלכה ובאגדה מלאים בכל הש"ס עד שיעלה לאלפים, והמה הניחו אבן היסוד להתלמוד בבלי וירושלמי גם יחד ולא על חנם קראום בשם הוויות דרב ושמואל כברכות יט: כי באנת הוא וחברו שמואל אחדו ב' תקופות יחד ושניהם האירו בחכמתם לארץ ולדרים עליה |
ר' אבא בר נתן עיין מו"ק פ"ג ה"ד, ועיין ערכו.