| אחדות העבודה הצליחה אף היא לסחוף קהל במסריה האקטיביסטים | לרשימה מלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה |
|---|---|
| סיבוך נוסף היה מעמדו של אשר עמד בראש רשימת מפא"י | במשפט הואשם בהוצאת דיבתו של קסטנר, אך סניגורו של גרינוולד, , הצליח להפוך את המשפט למשפטו של קסטנר, שהיה מאנשי ממסד מפא"י, ושל משטר בכללו, אשר לא עשה כביכול את המרב להצלת יהודי אירופה |
מערכת הבחירות של מפא"י נוהלה כאשר בראשה עומד, כביכול, , אך ברור היה כי לאחר הבחירות מי שירכיב את הממשלה יהיה.
6| בן-גוריון פרש מתפקיד ראש הממשלה ב-, אך מעולם לא ויתר בפועל על מושכות השלטון | מכיוון ש נפסלה על ידי בן-גוריון, הוגה הסיסמה "", התנהל המשא ומתן עם ו |
|---|---|
| דרישתו של בן-גוריון מהבוחר הייתה כי ייתן למפא"י רוב מוחלט, אשר יסייע לה בהפיכת שיטת הבחירות לשיטה אזורית, דבר שיתקן את המערכת הפוליטית מטרה שבה תמך בן-גוריון כל ימיו | ממשלה זו הייתה עתידה ליזום את |
בפסק הדין קבע בית המשפט כי קסטנר "מכר את נפשו לשטן".
| התפצלה, כאשר , אשר ייצג את הפלג השמאלי במפלגה, הצטרף ל, והפלג הימני הקים מפלגה בשם אשר רצה בבחירות אלו בצורה עצמאית | לבחירות אלו קדמו הבחירות ל שהתקיימו בחודש מאי |
|---|---|
| הממשלה החדשה, שכללה את מפא"י, הפרוגרסיבים, הדתיים הלאומיים, אחדות העבודה ומפ"ם, ובסך הכול 73 מנדטים, הוצגה בפני הכנסת על ידי בן-גוריון ב- | פצצות שהוטלו באסיפות הציונים הכלליים, וליד דירתו של ראש עירית גרמו לסערה, אך לא פגעו באיש |
הציונים הכלליים נחלשו מאוד, על אף הסערה שעוררו בעניין קסטנר, וירדו לשלושה-עשר מנדטים.
17