בהמשך הפיוט מתוארת חלופיותו ושפלותו של האדם, מול עוצמתו ונצחיותו של האל בראשית רבה פרשה מד ר' יודן בשם ר"א אמר: שלשה דברים מבטלים גזירות רעות, ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה
קצוץ איברים הובא בראש השנה לבית הכנסת והתפלל תפילת "ונתנה תוקף" שחיבר אז הפיוט מושר במהלך חזרת הש"ץ, בקטע ה'קדושה' והוא פותח בתמונה מעוררת אימה של המתרחש בראש השנה בשמים

Piyut

פיוט הנאמר לפני קדושת מוסף בימים נוראים, מיוחס לרבי אמנון.

Piyut
בהשפעת איזה נוסח נכנס פיוט זה, ומתי? מיד אחר כך נקפו מצפונו על שלא סירב מיד להיענות לדרישתו של הבישוף, והוא לא התייצב לפני הבישוף בבוא הזמן שנקבע לו
Piyut
ברור שבתוך הסידור המודפס נמצא הפיוט "ונתנה תוקף", אך אם אינו בסידור הבלדי, אזי הפיוט לא היה מקובל בתימן
אנציקלופדיה יהודית דעת
מחברו, כמקובל, ר' אמנון ממגנצא, שמת על קידוש השם במאה ה - 11 ; ברם, בגניזת קהיר נמצא פיוט זה והוכח, כי חובר לפני המאה העשירית
הסיפור על ר' אמנון כבעל "ונתנה תוקף" לפי סיפור זה נדרש ר' אמנון על ידי הבישוף ממגצנא להמיר את דתו וכשהובא בעל כורחו לפני ההגמון, ביקש שיקצצו את לשונו, על שלא דחתה מיד את הדרישה להתנצר
הסיפור אודות ר' אמנון ממגנצא מובא בספר אור זרוע הלכות ראש השנה, רע"ו שם מסופר אודות גדול הדור, ר' אמנון ממגנצא, שדרש ממנו ההגמון להמיר את דתו, ולאחר הפצרות רבות דחה את שליחיו בהודיעו להם שהוא מבקש להרהר בדבר שלושה ימים וייתכן שר' אמנון אמרו בהתרגשות רבה בבית הכנסת ביומו האחרון, לפני מותו על קידוש השם, והתפשט מאז המנהג לאומרו בימים הנוראים, וכך נקשר בשמו

אנציקלופדיה יהודית דעת

ואין מביאין ממנו ראיה למנהגי תימן, רק מן הסידור "הבלדי", שהוא הנוסח המקורי שליהודי תימן.

27
Piyut
הפיוט "ונתנה תוקף" נקרא אצלנו באמצע תפלת מוסף, בתוך הפרק "ועל המדינות בו יאמר", לאחר המילים "ויצרי מעללי איש"
אנציקלופדיה יהודית דעת
גדוד יווני חסר הקשר לפיוט
אנציקלופדיה יהודית דעת
ואכן, כל הסידורים הכתובים בכתיבת יד המשיכו להיקרא בלדי והמודפסים שאמי
על פי השערתו של החוקר אברהם פרנקל הכיר ר' אמנון את הפיוט באיטליה פרנקל איננו שולל את מידת אמיתותו של סיפור קידוש השם של ר' אמנון סביב פיוט זה, ראו על כך בהרחבה כאן במדור עיון בפיוט תיאורו של הקדוש ברוך הוא כדיין היושב על כיסא המשפט ודן כל אדם לפי מעשיו וקוצב גורלו לשנה החדשה, מעביר רטט בגופו ובנשמתו של המאמין
זהו פיוט ארץ ישראלי קדום מאד, הידוע גם מן הגניזה הקהירית, עובדה הסותרת את יחוסו של הפיוט לר' אמנון ממגנצא סביב שנת 1000 לספירה אבל לאחר שיצאו ממנו השליחים נקפו לבו על שהוציא מפיו מלים אלו, והוא צם וחלה ונדכא

Piyut

ההגמון ציוה לקצץ את פרקי אצבעות ידיו ורגליו.

21
Piyut
ובכל פרק נשאל אמנון אם הוא חוזר בו ומוכן להצטרף לאמונה הנוצרית, ור' אמנון - מתוך אמונתו החזקה באלוהי ישראל - מיאן
Piyut
אנציקלופדיה יהודית דעת
ביום השלישי, כששבו אליו שליחי ההגמון, סירב ללכת עמם