| בהמשך הפיוט מתוארת חלופיותו ושפלותו של האדם, מול עוצמתו ונצחיותו של האל | בראשית רבה פרשה מד ר' יודן בשם ר"א אמר: שלשה דברים מבטלים גזירות רעות, ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה |
|---|---|
| קצוץ איברים הובא בראש השנה לבית הכנסת והתפלל תפילת "ונתנה תוקף" שחיבר אז | הפיוט מושר במהלך חזרת הש"ץ, בקטע ה'קדושה' והוא פותח בתמונה מעוררת אימה של המתרחש בראש השנה בשמים |
פיוט הנאמר לפני קדושת מוסף בימים נוראים, מיוחס לרבי אמנון.
| הסיפור על ר' אמנון כבעל "ונתנה תוקף" לפי סיפור זה נדרש ר' אמנון על ידי הבישוף ממגצנא להמיר את דתו | וכשהובא בעל כורחו לפני ההגמון, ביקש שיקצצו את לשונו, על שלא דחתה מיד את הדרישה להתנצר |
|---|---|
| הסיפור אודות ר' אמנון ממגנצא מובא בספר אור זרוע הלכות ראש השנה, רע"ו שם מסופר אודות גדול הדור, ר' אמנון ממגנצא, שדרש ממנו ההגמון להמיר את דתו, ולאחר הפצרות רבות דחה את שליחיו בהודיעו להם שהוא מבקש להרהר בדבר שלושה ימים | וייתכן שר' אמנון אמרו בהתרגשות רבה בבית הכנסת ביומו האחרון, לפני מותו על קידוש השם, והתפשט מאז המנהג לאומרו בימים הנוראים, וכך נקשר בשמו |
ואין מביאין ממנו ראיה למנהגי תימן, רק מן הסידור "הבלדי", שהוא הנוסח המקורי שליהודי תימן.
27| על פי השערתו של החוקר אברהם פרנקל הכיר ר' אמנון את הפיוט באיטליה פרנקל איננו שולל את מידת אמיתותו של סיפור קידוש השם של ר' אמנון סביב פיוט זה, ראו על כך בהרחבה כאן במדור עיון בפיוט | תיאורו של הקדוש ברוך הוא כדיין היושב על כיסא המשפט ודן כל אדם לפי מעשיו וקוצב גורלו לשנה החדשה, מעביר רטט בגופו ובנשמתו של המאמין |
|---|---|
| זהו פיוט ארץ ישראלי קדום מאד, הידוע גם מן הגניזה הקהירית, עובדה הסותרת את יחוסו של הפיוט לר' אמנון ממגנצא סביב שנת 1000 לספירה | אבל לאחר שיצאו ממנו השליחים נקפו לבו על שהוציא מפיו מלים אלו, והוא צם וחלה ונדכא |