בר לב הכריע בעד קו קבוע על גדות התעלה, קו שהוקם בשנת משום שהעריך שבשיטה הניידת יתקשה צה"ל לאתר ולהדוף כוחות מצריים בזמן | בין המעוזים, שייבנו במרווחים גדולים זה מזה, ינועו סיורים שיוודאו שהמצרים לא צלחו את התעלה ומקימים מאחז בצד הישראלי |
---|---|
בשל כך יכלו טנקים ישראלים להגיע למעוז ולסייע לו, בניגוד לכל שאר המעוזים שכותרו מכל הצדדים | עובדות אלה ואחרות תרמו לכך שההגנה בחזית הדרום התמוטטה |
המעוזים יהוו בעיקר עמדות תצפית ממוגנות היטב המסוגלות גם להגן על עצמן מפני ניסיונות מצריים לכבוש אותן, ועל-פי הדיווחים מתצפיות אלה יופעלו הכוחות המשוריינים.
19בנוסף לכך, תוכנית שובך יונים התבססה על שלושה קווים: קו המעוזים הצמוד לתעלה המוחזק על ידי כוחות מחוזקים במחלקות טנקים, קו שני במרחק של כחמישה עד עשרה ק"מ המוחזק על ידי חטיבת טנקים וכן עוד קו עורפי - המוחזק על ידי חטיבה נוספת | ביוזמת האלוף שרון, אלוף אחרי גביש, הוקם קו מוצבים נוסף, כ-10 קילומטרים מזרחית מהתעלה על ציר האורך המרכזי שכונה " דרך החת"ם" , שיועד לכוחות ו - על פי גישת ישראל טל |
---|---|
בפועל, במלחמת יום כיפור לא הופעלה תוכנית שובך יונים, עקב זמן ההתרעה הקצר והבלבול הרב ששרר בפיקוד העליון | האזור הצפוני של התעלה הוא ובלתי עביר לרכב כבד |
המוצבים הפכו לנטל על צה"ל, שנאלץ להטיל מול מערכי הנ"ט וה כוחות קרקע ואוויר לחילוץ החיילים המכותרים והגנה עליהם במוצבים | בהמשך גדל כוח זה וערב מלחמת יום הכיפורים הוצבו בסיני דרך קבע 18,000 חיילים ישראלים |
---|---|
המעוזים יוקפו בסוללות עפר גבוהות, המשמשות כמגן מפני וירי וכן חוסמות את קו הראייה, כך שאי אפשר לראות את הנעשה בתוכם מהצד המצרי | גונן התמנה ב- ל ויזם רעיון חדש אותו הוא הגה עוד קודם לכן: ליצור לאורך סוללות שמתחילות בתעלה וממשיכות מזרחה, כ-5—6 ק"מ לתוך עומק בצד הישראלי, בצורת משולשים שכונו "סנפירים" |
היו מבין הקבלנים כאלו שכנראה ניצלו עובדה זו ל"ניפוח חשבונות" ורמאויות, וגם מבין הקבלנים שביצעו עבודתם נאמנה היו כאלו שמראש, בגלל הסיכון והדחיפות, תמחרו את העבודה בסכומים גבוהים.
2