| ההסבר שהורוביץ מציג נשמע מוזר | לפני כן היו לאופוזיציה חיים קלים יותר: היא הייתה מפילה ממשלה, בוחרת מועמד להרכבת ממשלה, ורק אז היו נפתחים מגעים קואליציוניים |
|---|---|
| טרם מינויו, עליו לקבל את הסכמת הדומה למינוי אשר עורכת הצבעה למינוי ראש הממשלה | בפועל, המינוי משקף את תוצאות הבחירות לפרלמנט, ונעשה לאחר התייעצויות עם ראשי הסיעות הגדולות ואישי ציבור נוספים |
אם הצבעת האמון לא עוברת, דבר זה יוביל להתפטרות של הממשלה.
| סעיף 28 מקשה על הפלת הממשלה בעוד דרך: אין סתם "אי-אמון", יש רק הבעת אמון בממשלה אחרת | לטובת אלה מכם שהלכו לאיבוד, כמונו, קראנו את לשון החוק |
|---|---|
| התיקון חל על ראש הממשלה נתניהו החל מ-1 בינואר 2018 ועל ראשי הממשלה שיבואו אחריו | לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כ"נבצר קבע" מלמלא את תפקידו, ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר, דבר המחייב במקרה זה, או במקרה של פטירתו או הרשעתו בדין של רה"מ , הצבעת ממשלה על אחד משריה ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ וגם חבר סיעתו של רה"מ לכהן כראש הממשלה בפועל |
במערכת זו ראש הממשלה הוא לרוב חבר הפרלמנט, ומצפים ממנו להעביר חוקים והחלטות ממשלה ב.
14