| חלק נכבד מהם הם מהגרים ממרכז אירופה וגרמניה שגדלו על ברכי הליברליות והרציונאליות האירופית שקרסו בקול גדול | בין לבין, רצוף הספר בזכרונות, ברגש ובחוויות של נוסטלגיה וגעגועים רובן נוגעות בקורא הישראלי ,מעלות חיוך או צחוק, גל עצב או צמרמורת קלה |
|---|---|
| הוא עוסק, כאמור, בריבוא נושאים, ומדלג ביניהם בפראות מכוונת | מצבי רוח — יואל הופמן ונזכר בסוף: אדם ברוך כותב מעריב 30 |
| אחרי לימודים ב, בהם סיים בפילוסופיה בהצטיינות בשנת , הוא שב ליפן על מנת לסיים את עבודת ה שלו, באוניברסיטת תל אביב, בפילוסופיה של הדת ו | בעיני יש היום התייחסות הרבה יותר גדולה ורצינית לצורה מאשר לתוכן |
|---|---|
| הטקסט תורגם מסינית לאנגלית בידי יואל הופמן והופיע בספר Radical Zen בשנת 1978 | אכן, יש מקום להניח שלמסורת השירה היפנית ולמסורת הכתיבה המסאית הפילוסופית נוסח שלושת הפילוסופים שנזכרו, הייתה השפעה על הבחירה של הופמן בפורמט שהפך לאחד מסימני ההיכר של יצירתו |
הפוסט מודרני הבליט וחידד את השיחה הזו, וכשזה נעשה טוב, זה נפלא, כמו למשל אצל יואל הופמן.
3| פרשנים אחרים חזרו והשתמשו במונח הפורמליסטי "הזרה" כאיזה מפתח על | ברכות חמות לפרופ' ורד לב כנען לרגל צאת הספר "זיכרון ילדות ושכחה: קריאות חדשות בצלקתו של אודסאוס" בעריכתה ובעריכת נגה וייס |
|---|---|
| וגם במילים, משפטים ואפילו קטעים משפות אזוטריות למשל הונגרית , פעמים רבות בלי שמצורף להם תרגום בשפת הקוראים | שלא כמו בפילוסופיה המערבית יש בזן תנועה |
האיורים והמשפטים המצורפים אליהם סרוקים מתוך Curriculum Vitae של יואל הופמן הוצאת כתר 2007 אלא התאהבות עצמית, נרקיסיזם.
13