| חלל ללא קירות, ללא תקרה, זאת אומרת, לא חדר | זה צפוי וגם עלוב שככה מושכים לייקים ואש" |
|---|---|
| מרוב גשם, מצאתי את עצמי תוהה, למה גשם? שאני מוותר על האוכל של אמא שלי, על הדג המרוקאי בשישי | הוא מביט בי בעיניים מדממות, הלב שלו פועם בפראות והמבט שלו מת, חסר מבע, כמו עגל בבית מטבחיים |
| זה סיפור ידוע מראש על אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שמנסים להרים את הראש, ומוצאים את עצמם שקועים | הייתי שקוע עד הראש במציאות שלי והיא לא אפשרה לי |
|---|---|
| נגיד רחוב, סתם רחוב, אולי יער, מרחב פתוח כלשהו | במקום זה, הופכים אותי ליצור אלים |
מתחת למציאות החיים הקשה של כמה מגיבורי הקובץ, רוחשים הסיפורים של חסן באהבת חיים, בתשוקות וברגשות עזים.