| עליזה שידלובסקי כתבה: " מה היה באווירת חיינו באותם ימים, שגרם מתיחות זו והצורך בחשבון נפש מתמיד? חל איסור על הכנסת בעלי חיים מכל סוג שהוא לאגדה במושבה | העצורים הועברו להמשך חקירה בבית הסארייה בטבריה |
|---|---|
| הפועלות קיבלו שכר של 40-50 פרנק לחודש; מזה שלמה חוות כנרת רק את החלק ש"עבודת הבחורה היתה שווה באמת כ-20 פרנק " ואת השאר השלימה 'אגודת הנשים' | הן ביקשו להשתוות לפועל וראו את שליחותן בעבודת האדמה |
החברה שמה לעצמה למטרה, "לסייע בידי פועלים יהודיים, מחוסרי אמצעים, הבאים במספר רב ממזרח אירופה לארץ ישראל, ולא השיגה ידם עד כה, להגיע לידי קיום עצמאי מבחינה חקלאית, שיוכלו להשיג את שאיפתם זו".
27| הוא הכניס מכונות חקלאיות חדשות, חידש את הרפת ושכלל את גידול העופות והירקות | עם הזמן, שהחורף התקרב והדייש טרם הסתיים, הזמין עוזרו, צבי אהרונסון ממלחמיה, פועלים ערבים, דבר שגרם לשביתה |
|---|---|
| בנוסף לביקור זה, השתדלה מייזל גם אצל נציגות "ארגון הנשים היהודיות לעבודה תרבותית בפלשתינה", שהסכים לתמוך בחווה | אולם למעשה, מייזל הייתה זו שקבעה את העובדות בהגיעה עם קבוצת נערותיה לכנרת באפריל 1911, והארגון אישר בדיעבד את מה שכבר יצא לפועל |
שהיה הראשון שתפש את המצב כהווייתו, הציע בוועידת "הפועל הצעיר" , את כיבוש הקרקע, על ידי הקמת מושבי פועלים , כאמצעי לכיבוש העבודה.
| דרישות הפועלים, באמצעות נציגם ברל כצנלסון, היו שיתנו להם שני חדרים — אחד לבריאים והשני לחולים | על אף שהחווה התפרסמה והביקוש להתקבל אליה עלה והלך, בעיות שונות שהתעוררו הביאו את מייזל להמשיך ולחתור לניתוק החווה מחוות הפועלים, וניהולה כחווה עצמאית: יש לראות את השנה בסיפוק |
|---|---|
| האגרונום משה ברמן, הכין את תכנית החווה ואת תקציבה והעריך כי החברה תוכל לשלם כבר מהשנה הראשונה, דיווידנדים של 11% לבעלי המניות, מהכנסות החווה | בכפר הנופש הפסטורלי, חדרים נוחים ומפנקים, מטבח עשיר וחוף ים צמוד |
בחווה לא היה רופא או אחות.