| בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן: כשיאמר מודים ישתחווה מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר | אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ לָנֶֽצַח וְאַל־תִּזְנָחֵֽנוּ לָעַד כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה: בראש חודש אומרים אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ |
|---|---|
| ועיין עוד בשו"ת מהרש"ג ח"ג סימן מ"ח שגם הוא כתב להוכיח ממה שלא מצינו בפוסקים הלכה זו דע"כ אין הגר צריך להטביל את כליו עי"ש | כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים |
וִיהִי נֹעַם אֲדנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ.
| אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵנוּ | רק אם הופכים אותם לשימוש קבוע אחר ריקון תכולתן, יש להטבילן על פי הקריטריונים הנ"ל במסעדה, במלון או אצל המארחים אם אנחנו שוהים במסעדה או במלון ומגישים לנו את המזון בכלים שאינם טבולים או שיש לנו ספק אם הם טבולים או לא, מותר להשתמש בהם כך ואין צורך לשתות רק בחד פעמי |
|---|---|
| וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם | גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵח אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת |
| וראיתי בשו"ת שבט הלוי ח"י סימן קכ"ח שדחה את דברי החכמ"א מהלכה, דכיון דכל חיליה דבעל חכמ"א מהא דאזלינן בתר המעמיד, וכל דין מעמיד ספיקא דדינא הוא לא סמכינן עלה, והפליג עד כדי כך שנסתפק אם חוששין לשיטת החכמ"א לגבי ברכה או שמא אף ספק לא הוי | לענ"ד נראה דיש לסמוך בשופי על החכמת אדם כלל ע"ג ובבינת אדם סימן ס"ו דכלי שא"א לטובלו או שחיברו לקרקע אם ינקבו אותו עד שבטל מתורת כלי ושוב יתקנוהו פטור מטבילה דפנים חדשות באו לכאן |
|---|---|
| לא זו בלבד דהוי כאילו חרב בימיו כשגור בפי הבריות אלא מעלין עליו כאילו הוא החריבו | וזה שאמר הקב"ה לנקום את נקמת בני ישראל במדין |