| ובשבת כשסועד עם אחרים אף שמברך ברכת המזון בלחש, לא יחתום כדרך שחותם בחול, שאין להראות אבילות בפרהסיא בשבת | וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בראש חודש וביום טוב ובחול המועד אומרים "יעלה ויבוא" אֱ לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ |
|---|---|
| ועדיף שלא לומר פסוקי "צדקתך" לאחר החזרה במנחה של שבת | וחכמים הוסיפו ותקנו, שגם אדם שאכל כ'זית', כיוון שנהנה, יברך את כל ברכת המזון |
| אלא שבאב ואם שנפטרו אין להראות זריזות בקבורתם, חוץ מאִם צריכים להיקבר בערב שבת או ערב יום טוב, וכן אם יש גשמים ואין זה לכבודם | החזרת בגדי האבל במוצאי שבת לו |
|---|---|
| כמות האכילה המחייבת מן ה בברכת המזון היא כדי שביעה, דהיינו אכילת לחם בכמות משביעה שהיא כזית לכל הפחות, אומנם עדיף לאכול כביצה | כאשר הסועדים הם עשרה או יותר, חובה להזכיר את שם ה' בברכת הזימון |
וְדרְשֵׁי אֲדֹנָי לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב: נַעַר הָיִיתִי גַּם-זָקַנְתִּי וְלֹא-רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב.
17| הקדוש ברוך הוא מאזין לכל מילה היוצאת מהפה שלנו | |
|---|---|
| הַרְוִיחֵנוּ הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל-צָרוֹתֵינוּ | כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכּל וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר |
האם כיון שאנחנו אוכלים עם סכו"ם ידינו נקיות, וגם אין משתמשים במלח סדומית אם כן אין צורך ליטול ידיים.
23