כך, למשל, הציוויים: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" שמות כ' 8 , או: "לֹא תִרְצַח" פסוק 13 — כמובן שהדרישה לזכור את השבת והציווי "לא תרצח" שכתובים בלשון זכר, פונים הן לגברים והן לנשים בכוח תפילת שמע ישראל — אמן ואמן: רוצים חלומות טובים ושמירה בלילה מפחדים ומזיקים? בפרק ח משנה, שבת מקשרים חז"ל בין "עור", "קמע" ו"תפילין": "המוציא חבל, כדי לעשות אוזן לקופה… נייר, כדי לכתוב עליו קשר מוכסין… עור, כדי לעשות קמיע
אבי אב הרחמן עזרני ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים, שאזכה לדבק עצמי אליך תמיד בכל עת באמת ובאמונה שלמה ובדעה נכונה ומיושבת ולכן יניחה שמה ויטה אותה מעט לצד הגוף, שכשיכוף הזרוע למטה תהיה כנגד לבו

סדר תפילת קריאת שמע לתפילין

פרופ' זהר בעצמו מביא כראיה את העובדה שיהדות אתיופיה כלל לא הכירה את המנהג.

20
סדר תפילת קריאת שמע לתפילין
אבל אם הטוטפות התפילין המוזכרות בפסוק 8 נועדו לגברים בלבד, מדוע צריכות נשים לקיים את יתר המצוות המפורטות באותם פסוקים? כל המצוות הינן תורה שבעל-פה
תפילין
לא נאמר בשום מקום בתורה שבכתב שצריך לשים שתי קופסאות שחורות מעור בהמה על היד ועל המצח הרב אורי שרקי
הפרכת טענה 16: התפילין (לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ)
ומפני שיש ספק בברכה זאת, לכן יש גם כן ספק אם השומע יענה אמן או לא פרי מגדים
שנאמר: "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", צריך זכירה שיהיה תיכף תפילה של ראש לשל יד, כדי שתהיה הויה אחת לשתיהן כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּא וְנִתְחַדֵּשׁ יוֹם אַחֵר נִתְוַסֵּף וְנִתְחַדֵּשׁ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִלְּמַעְלָה
לכל זמן ואירוע — לפניכם לקט רקע "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" דברים ו',ח

שמע ישראל תפילה

על כן נראה לי כי טוב לברך ברכה זאת בלחש.

האם מותר להניח תפילין בשחרית של יום ט' באב להיות עטור בתפילין בעת קרית שמע?
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דנָֹי נוֹתֵן הַתּוֹרָה
קיצור שולחן ערוך י
כל התפילות לכל הישועות בכל הנושאים שבעולם, תשקיעו כל יום 15 דקות קריאה ב
סדר תפילת קריאת שמע לתפילין
נכון לומר קודם התפילה: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אֲ-דנָֹי אֱ-לֹהֵינוּ, אֲ-דנָֹי אֶחָד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: ואְָהַבתְָּ אֵת אֲ-דנָֹי אֱ-לֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ, וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶֹךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִֹי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטטָֹפתֹ בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ: והְָיָה אִם שָׁמעַֹ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנכִֹי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת אֲ-דנָֹי אֱ-לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְֹׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף אֲ-דנָֹי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּבָֹה אֲשֶׁר אֲ-דנָֹי נתֵֹן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אתָֹם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפתֹ בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אתָֹם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע אֲ-דנָֹי לַאֲבתֵֹיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ: וַיּאמֶר אֲ-דנָֹי אֶל משֶֹׁה לֵּאמרֹ: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדרֹתָֹם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אתֹוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת אֲ-דנָֹי וַעֲשִׂיתֶם אתָֹם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זנִֹים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִֹׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי אֲ-דנָֹי אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי אֲ-דנָֹי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי אֲ-דנָֹי אֱ-לֹהֵיכֶם: אֱמֶת: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲ־דֹנָי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִבָּנֶה בֵּית הַמִקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ