| וולף שילם לנהג במזומן, לא שזה שינה עכשיו, ויצא אל הרחוב השקט | מי היא, מאיפה באה או מה הביא אותה לכאן — כל אלה לא מעניינים אותן, וגם אם כן — הן אינן שואלות |
|---|---|
| שם היא מבלה את כל היום: מתפללת, כותבת את ספרי ההוראות שלה, שדנה קראה שוב ושוב בניסיון להפיג את השעמום |
ממש כשווניטה עמדה להגיב כחכח כריסטיאן בגרונו והרים את ידו.
| סוף־סוף חייה הם בדיוק כפי שחלמה שיהיו | פעם זה נשמע בכלל לא סביר, להביא כל־כך הרבה גיבורי על לסרט אחד ועוד לצאת מזה בשלום |
|---|---|
| ערימת המתנות הארוזות שמתחתיו צברה מחטים שנשרו | הוא כעס קצת על טורק הדלת חסר ההתחשבות, ועכשיו גם הרגיש שהוא מוכרח להשתין ולצעוד כמה דקות הלוך ושוב בחדר הקטן כדי להעיר את המחצית השמאלית הרדומה של ישבנו |