| מקובל לחשוב שהטקסטים משקפים אורחות חיים המשותפים גם לאזורים דרומיים יותר | או יתכן כי תדעון כי מתן תורה בעצרת לא היה רק על החקים, כי אם על הנמוסים המושכלים, כמו חנינה לעני ולגר, כי בלא אמונה בה' עלול שכל האדם להיות כפריץ חיות לא יחמול ולא ישא פני אביו, לכן יודוך מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך כבוד אב, שגם על זה צריך האמונה בה' והמצוה מפיו, כי בלא אמונה דור אביו יקלל כו', לכן אמר, כי בחג העצרת תחוגו על מתן תורה, לא על החוקים לבד, כי אם גם על המושגים בשכל, לכן ובקצרכם את קציר ארצכם כו', גם כן מצד שאני ה' אלקיכם |
|---|---|
| אלא שמקורה של המלה ממצרים | כגון לאזור שמאוחר יותר נחשב לארץ-ישראל |
| ואלו הם הקרבנות האמורים בספר ויקרא | ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו |
|---|---|
| אמ' ר' יונתן מיכן שמוציאין מיני חומצין לגרנות | אכן, במרוצת הדורות היו תמיד גורמים אשר מפני סיבות שונות - מחמת הזמן או נסיבות החיים, נטו להדגיש צד אחד, עד להעלמתו המוחלטת של הצד האחר |
חשיבות השעורה בתקופת המקרא אחת הסיבות לחשיבות הרבה שייחסו לשעורה, נבעה מכך, שמבין הדגנים, ניתן היה להכין ממנה את המזון הראשון.
2| ובקהילות הספרדים נהגו, שעם פתיחת ההיכל וקודם שמוציאים ספרי תורה, אומרים נוסח 'כתובת נישואין' שבין שני 'בני הזוג', והם כנסת ישראל והתורה | התוכן: חג השבועות קריאת התורה בחג השבועות מנהגים מאכלי חלב דיני החודש סיון סיון הוא השם הבבלי של החודש, ובמקרא - החודש השלישי, שהוא שלישי לניסן, ראש החודשים |
|---|---|
| אולם לאחר-מכן מתחילים לבוא ימים אחרים - ולאו דווקא ימי צרה ואסון, בהם מתחילים לחוש כי החירות איננה הפתרון לכל הבעיות | שם עמ' 155; אביצור, אסיף עמ' 61 |
ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים - עשרים לחם שערים, וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו.
29