| {פ} כג ויעל משם, בית-אל; והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן-העיר, ויתקלסו-בו ויאמרו לו, עלה קירח עלה קירח | ט ויהי כעוברם, ואלייהו אמר אל-אלישע שאל מה אעשה-לך, בטרם, אילקח מעימך; ויאמר אלישע, ויהי נא פי-שניים ברוחך אליי |
|---|---|
| אבל במקרא גם מספר זה יכול לבוא שלא בצורת הנסמך, כגון "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" דברים יז, ו , "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי" ירמיהו ב, יג , ואף לפני שם מיודע: "וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ" יהושע ו, כב | הקיבוע של האבן השחורה בקיר הבית נעשה כך כדי שגם זר המסתכל מהרחוב וגם בני המשפחה היושבים בסלון לא יוכלו להתעלם ממנה |
| ומי שרוצה לראות בכך מטאפורה ליהודים שהפכו ישראלים, על אחריותו | בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" עמ' 110 |
|---|---|
| היא קשקשנית בלתי נלאית וכאמור, מורה לתנ"ך | כספרים אחרים של מאיר שלו, הספר כתוב בשפה עשירה, שמתובל בה הומור דק וחשיבה פרועה |
ואם השערה זו איננה נכונה, אז לפנינו ספר שעלילתו הברוטאלית והמופרכת מפוצלת לשלושה סיפורים הכתובים בשלוש סוגות שונות של הסיפורת ואשר אינם מתלכדים ליריעה אחת.
18