ארסמוס תרגם: ״יִגְרַע הָאֱלֹהִים אֶת-חֶלְקוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים ״ במקום ״יִגְרַע הָאֱלֹהִים אֶת-חֶלְקוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים״ התג׳ כב 19 | בואו ונבדוק את הטענות ואת המקורות! הוא נחשב לאחד מגדולי חוקרי המקרא במאה התשע־עשרה והיה בעל ידע עשיר בספרות חז״ל |
---|---|
רובם ככולם של המומחים לכתבי יד יווניים של הברית החדשה — למעט כמה חוקרים בודדים — מסכימים שמשפחת הטקסט האלכסנדרוני משמרת בצורה הקרובה והמהימנה ביותר את הנוסח של הכתבים המקוריים, בעוד שמשפחת הטקסט הביזנטי מביאה נוסח שעבר עיבוד וסיגנוּן רב במהלך מאות השנים של השתמרותו — ולכן משמרת בצורה פחות מהימנה את הטקסט המקורי | הבוחר להשתמש בתרגום המבוסס על הטקסט המקובל, לא מחזיק בידו תרגום שמעוות את הלקח הבריא של דבר אלוהים ושמונע ממנו להתבגר באמונה ולצמוח בהכרת אלוהים |
אף כתב יד שהיה ברשותו לא כלל את כל ספרי הברית החדשה.
ידוע שכאשר מדובר בטקסט שנחשב לקדוש, הנטייה המוכרת והטבעית היא לא להשמיט ממנו דבר מפאת הקדושה, אלא להוסיף פה ושם הסבר לשם הבנת הנקרא | במהלך עבודתם הגיעו להבנה שכדי להגיע לנוסח שהכי קרוב לנוסח של הכתבים המקוריים, עליהם להתייחס גם אל כתבי היד העתיקים ביותר והערוכים פחות לאורך הדורות, אשר מעידים על הטקסט המקורי |
---|---|
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא המקרה של ספר מעשי השליחים | ארסמוס השיב לטענתו של סטוניקה, שקטע זה אינו מופיע בכתבי יד שברשותו |
את המהדורה השנייה שלו ביסס דליטש על הטקסט המקובל, ועם זאת דאג להאיר את עיני הקורא לקטעים שכנראה לא היו בכתבים המקוריים.