מצוייה בו תכונה אנושית, המצויה אצל בני אדם, הקיימת בטבע האדם | הוא נועד למשוך את אזנו של השומע |
---|---|
הדובר מביע את רצונו להתלכד עם הנוף הנשקף לו — " הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם " | כיום, אנשים רבים משתמשים במונח אוקסימורון כדי לתאר ניגוד כלשהו, אפילו בלתי מודע או מובלע, אך המונח המקורי מיועד לתיאור ניגוד מכוון וברור כאמצעי רטורי ובכוונה תחילה |
מעביר את הפרטים מהמציאות כמו שהם | הוא נמנע מסטיות ומאפיזודות והוא נשבר לעתים בנקודת מפנה חדה ופתאומית |
---|---|
אם מוצגת בבלדה עמדה, היא אינה עמדה אישית של הדובר אלא עמדה כללית | הבית האחרון הוא שיא התהליך בנפשו של הדובר |
אף שהמשורר אינו מציע כל פתרון לשאלה, ניתן להבין כי רעיונותיו הנשגבים של האיש מעניקים לו משמעות ומרץ, בעוד את רווחיו החומריים המועטים מרוויח הוא ככל הנראה בדרך אחרת.
בשתי השורות האחרונות יש אנאפורה — "פי שבע", "פי שבעים" שקיים הבדל ויזואלי דק ביניהם, אך ההכפלה פי עשר מעידה על התעצמות והעגה לשיא מבחינת החוויה החושית של הדובר | דמות- כל אחד מן המשתתפים שעוצב ואופיין על ידי המחבר במחזה, בסיפור, או בשיר סיפורי |
---|---|
לכן יהיו ביטויים כמו "אמר לה", "ענתה לו" ולא שימוש בדיבור עקיף כמו "היא סירבה לצאת" | מטאפורה השאלה - ציור לשוני |