| § וכמובן, הגורם הדרמטי ביותר הוא מפלת בבל ועליית האימפריה הפרסית שבראשה עמד מלך כמו כורש | לפזורי הגולה באה שעת פדות וגאולה בלתי צפויה מראש: המלך המנצח את "בת בבל השדודה" מעביר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמור: "כה אמר כרש מלך פרס, כל ממלכות הארץ נתן לי ה' א-להי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה |
|---|---|
| המקרא מציין שני כלי קציר: חרמש ומגל | {ו} הלוך ילך ובכה, שבעת הליכתו לקצור עדיין בוכה מפני שחושב שישא משך הזרע, ר''ל שלא ישא מן השדה רק מה שזרע, שאם זרע כור אינו מצפה לקצור רק כור כפי מה שזרע, ואח''כ פתאום בא יבא מן השדה לביתו ברנה, כי פתאום הוא נושא אלומותיו של הזרע, ושמחה זו גדולה עוד יותר שהיא שמחה פתאומית, ובאור המשל הראשון שתהיה הגאולה קודם הזמן, ובאור המשל השני שהגם שגם בעת הגאולה לא קיוו רק תשועה מועטת, כמו בימי כורש שהיו תחת רשות מלכי פרס ימצאו תשועה גדולה וישאו אלומות ההצלחה : פירוש מלבי''ם : ביאור המילות על תהילים קכו {א} בשוב |
.
| קיבוץ הגלויות המועט לא הניח את דעתו, וגם הוא, כנביא זכריה, שיווע לעליית המונים רבים מכל התפוצות, על כן: "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" — השיבה את שבותנו בזרמים חזקים, עצומים ובלתי צפויים מראש, כזרמי המים הגדולים והעצומים, הפוקדים לפרקים את האפקים בנגב! תגובת השמחה שלנו כבר תוארה בבית ב באמצעות המילים 'שחוק' ו'רנה' | |
|---|---|
| מחצית זו נחלקת לשני חלקים בלתי שווים: בית ה מכיל בקשה של ישראל אל ה': "שובה ה' את שביתנו | אבל בעקבות סיפור המסופר במלכים ב' אפשר להציע משמעות מדויקת יותר |
רוב המפרשים מבקשים בתפילה "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" בקשה מופשטת על הצלחתה הכללית של שיבת ציון.
| קרוב לוודאי, כי עשרות השנים הראשונות להתערותם היו בחלקן שנות בצורת קשות, שהכבידו עוד יותר על תהליך ההסתגלות | הכלי העיקרי בתקופת המקרא כמו גם בזמננו להכנת הקרקע לזריעה היה בוודאי המחרשה |
|---|---|
| םויה תרחמל המייקתנ עשילא לש ותאובנ | וכן אבן-עזרא: "המשיל הגלות לנגב, שאין שם מים, והישועה כאפיקי מים" |
את כוונת הדימוי במקומנו הבהיר באריכות יוסף ברסלבי במאמר שהקדיש למזמורנו — 'כאפיקים בנגב — תהילים קכ"ו והשטפונות בנגב', בספרו 'הידעת את הארץ'.
22