חלוקות הלוח ל-364 ימים, 52 שבתות, 12 חודשים, וארבעת הימים המפרידים בין העונות הנקראים פגועים, מתוארת במזמור המופיע בסוף ממגילות : ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש וסופר ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים ויתן לו ה' רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר לפני המזבח על עולת התמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש מאות ולקרבן השבתות שנים וחמישים שיר ולקרבן ראשי החודשים ולכול ימי המועדות וליום הכיפורים שלושים שיר ויהי כול השיר אשר דבר ששה וארבעים וארבע מאות ושיר לנגן על הפגועים ארבעה ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים כול אלה דבר בנבואה אשר נתן לו מלפני העליון כתוצאה במקרה כזה יהודי ארץ ישראל לא קוראים את אותה הפרשה שיהודי חו"ל קוראים, כדי להשיג להתגבר על המצב הזה יהודי חו"ל מחברים שני פרשיות וככה הם "משיגים" את יהודי ארץ ישראל
גם שרשרת ההנחות, לפיהן בן מאיר ידע על קיומה של קהילת , ידע שאין יהודים מזרחה משם מה שקרוב לוודאי לא תמיד היה נכון , וידע את הריחוק במעלות שבין ירושלים לקאיפנג, נראית כתלויה באוויר ב-358 לסה"נ הלל הנשיא הבין שימיו של הסנהדרין ספורים, ולאחר שהוא יעלם לא יהיה גוף מרכזי שיוכל לקבוע את החודשים ועיבורם

לוח שנה עברי

יש רבנים וחוקרים המעריכים שהידע המדויק יחסית על אורך החודש הסינודי שהיה בידי קובעי הלוח העברי מקורו ב ו, שכן הערך של אורך החודש העברי המשמש את הלוח העברי מופיע בדייקנות מוחלטת אצל ה הכשדי במאה הרביעית לפני הספירה, ואחריו אצל היווני במאה השנייה לפני הספירה, שניהם מוקדמים יותר מ"בית אבי אבא" של רבן גמליאל המופיע ב.

21
חודשי השנה בלוח העברי
בטור השישי מופיע סוג השנה והטור האחרון משמאל מציין את השכיחות של הקביעות
חודשי השנה
הנוצרים הראשונים הקפידו להתאבל על ישו ביום שישי שבחול המועד, ולחגוג את תחייתו ביום ראשון שאחריו
לוח שנה עברי
הדחיות של השנה הנוכחית והבאה קובעות אם השנה הנוכחית תהיה חסרה, כסדרה, או שלמה
בשנה מעוברת נוסף חודש שבו 30 יום ואז אדר הרגיל - 29 ימים - נקרא אדר ב' את התוספת המצטברת מוסיפים בחלק מהשנים לחודש חשוון
ואלו שמותם לפי סדר : תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיון, תמוז, אב, אלול מאז שפרסם הלל השני את כללי הלוח העברי הצטבר הפער לכדי שבוע בערך

לוח שנה עברי

רבי כתב ספר שירי פולמוסי מחורז ובו תקף עמדה זו, כנראה בהמשך למלחמתו ב, אך יש הטוענים שהיה זה נגד עמדת הרשב"ם.

5
לוח שנה
בלוח הקבוע, לעומת זאת, נקבע אורך החודש על פי תבנית שנקבעה מראש, חודשים מסוימים תמיד מלאים ואחרים תמיד חסרים
חודש עברי
כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים
חודשי השנה העברית
משמעות שם החודש אינה ברורה
אמנם קיימת גם סיבה נוספת, בגלל הדחייה של הגורמת לדחיית ראש השנה בחלק מהשנים כנגד אי דחייתו בשנים אחרות פרופסור טוען שבטקס האמירה "בא השמש? הנוהג לציין את תחילת היום בערב היה קיים ב, ויש חוקרים הטוענים כי זה מקור המנהג
שוב, לשיטת רס"ג יש לדחות את רה"ש "מולד זקן" ואילו לשיטת בן מאיר, המולד "נופל" עדיין בטווח המותר, ועל כן אין לדחות את רה"ש בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי לפי , ואילו כעת הוא לוח מְחֻשָּׁב

לוח שנה עברי

הרעיון של לוח שנה המשלב בין מחזור הירח למחזור השמש מופיע גם בלוחות אחרים, כמו וכן בלוחות קדומים.

9
לוח שנה עברי
מאותו הרגע, מאמצע החודש, ועד סופו — הירח הולך ומתמעט: מעיגול מלא הוא קָטֵן והולך עד שהוא נעשה חרמש דק מאוד ובתחילת החודש הבא, הוא כאילו "נולד" מחדש
מהיר וקל
חוקרים סבורים ששיטה זו אומצה למעשה בידי הנוצרים הקדומים, או נתקבלה על ידם עם הצטרפות לא יהודים לדת זו
חודש עברי
בשנות , נקבע, לאחר התכתבות ראש הממשלה עם נער, שחובה על בנקים ומוסדות ציבוריים לכבד חוזים וביניהם גם של ו שעליהם כתוב התאריך העברי בלבד