| יצר שיר עממי בסינתזה מופלאה בין מזרח למערב בלי שזה יישמע קלישאה-מניירה של מכל סוג | |
|---|---|
| ה המוצלח הוביל את השניים לאולפן ההקלטה, והפך לביצוע המוכר ביותר של השיר |
| החבר הסב את תשומת לבו לאשה שעברה לידם, עליזה, אמו של , חברו של רועה מבית הספר היסודי, ששירת כמפקד מחלקה בגדוד "צבר" של , ונהרג בתאונה מבצעית על יד בצפון ב- | לדבריו, "פשוט לא זיהיתי אותה בהתחלה |
|---|---|
| המילה "תוגה" "בדומיה עוטפת התוגה, ובליבך נותרה המשאלה" נלקחה בספר יא: "בֵּן חָכָם, יְשַׂמַּח-אָב; וּבֵן כְּסִיל, תּוּגַת אִמּוֹ" | את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה, שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב ולא שב הבית האחרון פרי גנך הוא שכתב והלחין ב- |
רועה, שעבד איתה על האלבום, אמר לה שיש לו שיר שמאוד יקר ללבו, סיפר לה על מהותו, והבהיר לה כי הוא מוכן לתת לה אותו רק בתנאי שהביצוע שלה ירגש אותו עד דמעות, ואם לא - השיר לא יהיה שלה.
20| את פרי גנך את תבקשי… את פרי גנך את תבקשי מי לך יאמר ומי לך ישיב מר כאבך רודפים הימים נותרת לבדך רוצה להאמין שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב בחזרה, שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב ולא שב" לחצו כאן לפרטים נוספים על | בדומיה עוטפת התוגה ובליבך נותרה המשאלה שעה חולפת יום ושנה ואת עדיין לו ממתינה שעה חולפת יום ושנה עודך זוכרת ולא מאמינה |
|---|---|
| שיר שנכנס ללא ספק למדור הקלאסיקה של השיר הישראלי" | השיער שלה האפיר והמבט בעיניה שיקף את העצב הגדול שהיא חשה" |
הביטוי "פרי גנך" "את פרי גנך את תבקשי" מאזכר את ד טז: "הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיאכַל פְּרִי מְגָדָיו" על פי , הפסוק מדבר על הקרבת : הגן זהו אוהל מועד, ופרי מגדיו הם הקרבנות למזבח.
14