פרק מו תהילים פרק מו א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח-- עַל-עֲלָמוֹת שִׁיר | כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי היה מרובה למעני, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה |
---|---|
מצד הקשר שבין הנותן והמקבל, אם דרך הנותן שלא לתת רק כפי המעשה שבזה יכול להיות שאין אני ראוי מצד מעשי, אבל אתה ה' רב חסד לכל קוראיך, אינך נותן לפי הדין רק מצד החסד מבלי השקף על המקבל ומעשיו : {ו} האזינה ה' תפלתי, התפלה היא שפיכת הנפש והדבקה במקורה, ובזה מובדלת מן תחנה ויתר לשונות שמורים על בקשת צרכיו, אבל התפלה היא התרוממות הנפש מכל עניני הגשם, רק שבעת שיאזין ה' את התפלה אז דרכו להקשיב גם קול התחנונים מה שיחנן גם הגוף בעת ההיא לצרכו, ועז''א שע''י שתאזין תפלתי תקשיב גם קול תחנונותי : {ז} ביום צרתי, בפרט שאקראך ביום צרתי, ואז ודאי תענני כי דרכך להושיע בעת צרה : {ח} אין כמוך, הנה בין העכו''ם היו כתות שהיו מכחישים הנהגתו, ואמרו שהגם שהוא לבדו ברא את העולם מסר ההנהגה לכחות אחרים גלגלים וכוכבים וכדומה שהם המנהיגים את העולם, ולעומת זה אין כמוך באלהים, בין אלהים השופטים ומנהיגים אין כמוך, כי אתה המנהיג העליון וכולם מקבלים כחם מאתך, ויש כתות שהיו אומרים שהיו פועלים רבים בבריאה ושנברא על ידי עילות ועלולים ולעומת זה אמר ואין כמעשיך, ולכן | תפלה לדוד הטה יהוה אזנך ענני כי עני ואביון אני שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך חנני אדני כי אליך אקרא כל היום שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי ביום צרתי אקראך כי תענני אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך אודך אדני אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי |
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ.
15כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת - אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ | כל גוים אשר עשית אחר שאתה עשית אותם, יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך, ר''ל כי המכחישים שאינו מנהיג את העולם יתנו לו כבוד מצד שהוא הסבה הראשונה, אבל לא ישתחוו לפניו, אחר שלדעתם אינו יודע מאומה מהעולם השפל, והכת השניה שאמרו שנמצאו פועלים רבים, לא יכבדו אותו לבדו אחר שיש בוראים רבים, אבל אחר שאין כמוך באלהים בהנהגה לכן כולם ישתחוו לפניך, וע''י שאין כמעשיך לכן יכבדו לשמך : כי גדול אתה ועושה נפלאות, שם גדול מורה אצל ה' שהוא ראש הסבות וסופם עד אחרית המסובבים, ואחר שגדול אתה לבדך א''כ מבואר שאין כמעשיך ואין שותף בבריאת העולם, ואחר שאתה עושה נפלאות לשדד הטבע ולהרסו מבואר שאתה המנהיג כל כחות הטבע, ואין כמוך באלהים ה', ור''ל שאחר שאתה הבורא והמשגיח ויכול להרוס סדרי הטבע אם כן בכחך להושיעני, לכן ביום צרתי אקראך כי תענני : הורני ה' בקש שיודיעהו ג' דברים, {{{א}}} דרכך, שהוא דרכי הנהגתו איך מנהיג העולם בחסד ורחמים, למען ילמד ללכת בדרכים אלה כמ''ש והלכתי בדרכיו מה הוא רחום וכו', {{{ב}}} שיודיעהו האמתיות הנעלמים משכל האדם והם האמתיות בענין הליכתו ומנהגיו שהם חקי התורה ומצותיה למען ידע ללכת בם |
---|---|
שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד''א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו' : {ג} כל היום | דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא ש''ב י''ב גם ה' העביר חטאתך : {יד} זדים קמו עלי |
ב שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי-חָסִיד אָנִיהוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ.
30פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ | ח אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ |
---|---|
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח ונוטה לסלוח על כל עבירה, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ | י כִּי-גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ |
.