| שימוש בגז מדמיע במחנה מעצר לפליטים ב בשנות ה-90 גרם כוויות ל-96 אנשים: כאלו שהיו קרובים לנקודת פיצוץ רימון הגז, כאלו שנכוו ממגע עם המכל החם עצמו וכמה שסבלו מכוויה כימית עקב ספיגת הCS בבגדים | בשנת 2003 נערך מחקר בקרב תלמידי תיכון פלסטינים, באזור , על השפעה הבריאותית הנפשית, כולל מחלות פסיכוסומטיות מחלות גופניות כתוצאה ממצוקה נפשית של חשיפה לאירועים אלימים ומשפילים |
|---|---|
| סינתזת CS באופן ידידותי יותר לסביבה ניתן לייצר את החומר גם ללא ממס אורגני באמצעות חימום ב של תמיסה מיימית של המגיבים | כמו כן, קיימות עדויות על פגיעה ממשית שנגרמה לריאות של אנשים בריאים לחלוטין ואף על מקרי מוות, כתוצאה משאיפת כמות רבה מהחומר, בעיקר כאשר החשיפה לו התרחשה בחלל סגור |
כמו כן הם מצוידים ב המיועדות לשטיפת עיניהם של הנפגעים.
| המחקר נערך בעזרת דיווח סובייקטיבי ב ובדק, בין השאר, את הקשר בין הבריאות לבין היחשפות לאירועים שבהם נורה גז מדמיע | החומר פותח על ידי שני כימאים אמריקאים: Ben Corson ו-Roger Stoughton בשנת 1928 והשם CS מקורו באותיות הראשונות של שמות משפחתם |
|---|---|
| מפגין ב מיידה רימון גז חזרה אל החיילים באמצעות מאז נכלל "גז מדמיע" בקטגוריה של "נשק כימי" האסור לשימוש צבאי, בהתאם לאמנת ז'נבה, כך שהשימוש בו הותר ליישומים משטרתיים בלבד של שמירה על הסדר | בדיקת יעילות השימוש בגז מדמיע בסכסוכים ממושכים העלתה כי יעילותו יורדת עם הזמן משום שהמשתתפים בהפרות הסדר מפתחים אמצעי התגוננות כגון כיסוי הפנים במטליות רטובות או שימוש במסכות גז ורוכשים מיומנות בהתמודדות עם הגז ודווקא האוכלוסייה הנפגעת אקראית כשאינה מוכנה לכך סובלת מפגיעה קשה יותר |
| ברוב החומרים אחרים הנשאפים כ נשמרת מכפלה קבועה של ריכוז החומר באוויר c וזמן החשיפה t הגורמת לאותו אחוז תמותה | בריכוז של 300 מ"ג למ"ק נגרמו רק שיעול ונזלת בזמני חשיפה של עד 30 דקות |
|---|---|
| דרכים נוספות לפיזור החומר באוויר כוללות התזת חומר מותך, כאבקה דקה בצורה זו נקרא החומר CS2 או כגז חם | חברי הצוות צוידו בבגדי מגן וכפפות חסינות חום, ולעיתים כיסו את הידיים והרגליים ב כדי למנוע גירוי בעור |
יש לנסות לעבור למקום גבוה, כי חלקיקי גז מדמיע שוקעים למטה.