| בהקשר לכך אמר על הכינוי "חוק עוקף בג"ץ" שניתן לעיתים בתקשורת לחקיקה כזו: "אין חוק עוקף בג"ץ, יש פסיקה עוקפת כנסת | בדיוק בשביל זה נועדה הפרדת הרשויות |
|---|---|
| מתן תוקף רטקרואקטיבי לפגיעת המחוקק בחוקה עומדת בניגוד לחובת הכנסת ובית המשפט לכבד את עליונות חוקי היסוד | ככל שבית המשפט רואה בשני מנגנונים אלה של מידתיות והתגברות כחלופות, זו גישת השופט חשין בפרשת בנק המזרחי |
על פי שיטה זאת, הכנסת לא צריכה לאמץ פסקת התגברות מפורשת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כדי להיות בעלת סמכות להתגבר על חוק יסוד זה.
19| הצורך בחוקה הוא בשל החשש מפני קבלת הכרעות ערכיות חשובות ללא דיון רציני ומתוך אילוצים פוליטיים צרים | בית המשפט מוסמך להכריז על אי-תוקפו של חוק מתגבר במקרה שכזה |
|---|---|
| גם פרסם סרטון הקורא לאיזון בית המשפט העליון, בשל סמכויותיו החריגות ביחס למקובל בעולם | זה היה העולם החוקתי של ישראל שקדם למהפכה החוקתית |
מנגד, עומדים אלה שסבורים כי אימוצה של פסקת התגברות יהווה את הביטוי האולטימטיבי לתהליך של "שחיקה דמוקרטית".
20| גישת השופט חשין מציעה כי ישראל, בדומה למדינות חבר העמים הבריטי, אימצה מודל ביניים לביקורת שיפוטית בין עליונות חוקה לעליונות המחוקק | למעשה, מבחינות רבות ישראל הקדימה את הקנדים בשימוש בהתגברות |
|---|---|
| לפיכך הפגיעה בכוחו תנטרל בפועל את | רעיון ההתגברות עלה בישראל בעקבות "המהפכה החוקתית" של 1992, לאחר שהתקבלו בכנסת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק |