| אמונה וביטחון ערך מורחב — זהו מאמר השקפה המרכז את יסודות הגותו של החזון איש בתחום | מכתביו נדפס הספר "שארית יעקב" תשי"ג-תשט"ז בשלושה כרכים ; ; |
|---|---|
| הרב קרליץ האחיין התקשה למצוא מוצא למצבה העגום, ופנה אל דודו בעניינה | הלה פנה, עוד בטרם קבלת התשובה מהחזון איש, לשלטונות , תוך שהוא מציין כי קיימת אפשרות שהחזון איש עתיד להתמנות כ של העדה בירושלים וכי הוא מתחייב בשם אגודת ישראל לכך שפרנסתו לא תיפול על כתפי הציבור |
או בלשונו של החזון איש: החזון איש בוחן בחורים ב יחד עם רבי ; במרכז יושב.
| את שיטתו בעניין קו התאריך הציג ב"קונטרס שמונה עשרה שעות", שנדפס תחילה כתדפיס עצמאי | על תקופה זו סיפר בשמו הרב : "הבטלה הייתה קשה עלי, הרגשתי שאני מסתובב ברחובות וילנא כמשוגע משום שלא יכולתי ללמוד" |
|---|---|
| קוליץ קולידצקי מתאר אף הוא את חיי החזון איש מזווית אישית |
יש המשערים כי החזון איש העדיף ללמוד עם נערים צעירים משום שראה בהם מעין פיצוי על הילדים שלא זכה לגדל בעצמו, או משום שהעדיף לעצב את סגנונם בלימוד ולא ללמוד עם מי שכבר "התקלקלו" בדרכי החשיבה המקובלות בישיבות.
11| מלבד אלו התרכז סביבו חוג תלמידים צעירים שזכו לקרבה מיוחדת מצדו | לאור כל זאת ניתן לראות שהוא נמנע לתת משנה תאולוגית מסודרת ושיטתית |
|---|---|
| בתגובה פורסמו דבריו החריפים של הרב , מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, שאמר בתגובה כי "אדם שמדבר בצורה כזו על החזון איש, הוציא עצמו מקהל התורה ובני התורה, ואין שום שיח ושיג איתו" | לאחר פטירת החזון איש הוסב שם הכולל על שמו - "כולל חזון איש" |
החזון איש השיב לו ב שמקורו ב : "אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא.
21