ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים ואחת, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב- חוק לקביעת יום הבחירות לכנסת השנייה, התשי"א-1951, קבע כי הבחירות לכנסת השנייה יתקיימו ב- של אותה שנה
ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב- 2019, לאחר שנדחתה עקב חג ה וחג ה בתאריכו ה הדבר היה עשוי להעניק את המנדט ה-36 לליכוד על חשבון המנדט ה-8 של וכך להכניס את הלוי לכנסת, אך בית המשפט דחה את עתירתו

חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת

המתנגדים לחוק היו כל חברי הכנסת מהסיעות , ו.

8
חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת
הרוב הנדרש בכנסת להדחת חבר הכנסת הוא של 90 חברי הכנסת, וההדחה תיכנס לתוקף בתוך 14 יום
שוב בחירות בפתח? אלו השלבים הבאים בדרך לפיזור הכנסת
ב- פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה; אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו חוקקה הכנסת , ובו נקבע מועד ל
הכנסת העשרים ואחת
בנוסף, קובע הסעיף כי אם דחתה הכנסת את הבחירות, היא רשאית להקדימן, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה, למועד שאינו מוקדם ממועד הבחירות המקורי שנקבע בסעיף 9, כלומר יום ג' השלישי או הראשון לחודש חשוון שלאחר ארבע שנים מתום כהונת הכנסת
רק דבקות במשטר הפרלמנטרי לאורך זמן וביצוע שיפורים הדרגתיים יבטיחו ייצוב של המערכת הפוליטית בישראל זוהי דוגמה נוספת לאופן שבו השיטה הפרלמנטרית מגבירה את האחריות של הנבחרים כלפי הציבור
שחוקקה את חוק היסוד, וכן מספר כנסות שכיהנו לאחריה, לא נתנו את הדעת על אפשרות שבה לא יהיה ניתן לקיים את הבחירות במועד שנקבע בחוק יסוד: הכנסת או בחוק שחוקקה הכנסת לפיזורה למעשה, רוב הכנסות כיהנו תקופה קצרה מתקופת הכהונה הרשמית של ארבע שנים: בשישים וארבע שנות קיומה של המדינה כיהנו 18 כנסות, כלומר אורך הכהונה הממוצע של הכנסת הוא כשלוש שנים וחצי

דרכים לפיזור הכנסת, עבודת הכנסת, ייצוב המערכת הפוליטית, בלימת זעזועים פוליטיים

יש שמייחסים את תכיפות הבחירות בעשור האחרון לכשלים של המשטר הפרלמנטרי, אולם לאמתו של דבר המשטר הפרלמנטרי מצויד יותר ממשטר נשיאותי במנגנוני ייצוב, איזון ובלימה של המערכת הפוליטית.

29
חוק יסוד: הכנסת
בשל משבר קואליציוני שהפריע לתפקודה של , הגיש את התפטרותו ל בפברואר , והמשיך לכהן כראש
חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת
בנוסף לשתי הרשימות, נפסלו שלושה מועמדים מהתמודדות לכנסת: , ו, שלושתם בעקבות החלטה של בית המשפט העליון ובניגוד להחלטת ועדת הבחירות המרכזית
חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת
בית המשפט העליון נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת
התיקון מסדיר את אפשרותו של המכהן כ או כ להפסיק את חברותו ב עם זאת, מצוין כי אין בהוראות אלה כדי לגרוע מסמכותה של הכנסת על פי סעיף 34 לחוקק חוק המורה על הקדמת הבחירות
בפועל, רוב הכנסות בישראל התפזרו באופן זה של חקיקת חוק לפיזורן חוסר יכולתה של ממשלת המעבר לבצע רפורמות במשרדי הממשלה השונים או להעביר בכנסת את לשנת 2020, והיותה של מדינת ישראל שרויה במשבר שלטוני זה לאורך זמן כה רב וב תקציבי, הביאו חברי כנסת שונים לתמוך בפומבי בתיקוני חקיקה שיאפשרו עריכת בלבד, מבלי לפזר את הכנסת העשרים ושתיים ולערוך לכנסת העשרים ושלוש, או בקיצור תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש מקרוב ל-90 יום מהתפזרות הכנסת לתקופה קצרה יותר כגון של כ-45 יום או כ-60 יום

חוק יסוד: הכנסת

כחלק מהמבחנים נקבע שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במטרותיה או במעשיה של הרשימה, ושישנן ראיות מכריעות לכך שהרשימה חותרת ליעד כזה.

15
הכנסת העשרים ושתיים
כפי שנראה, פיזור הכנסת אינו אוטומטי
הכנסת העשרים ואחת
בכל מקרה בו לא עובר במועד חוק התקציב, רואים ביום שלאחר המועד האחרון לחקיקת החוק כיום הקובע שלפיו נקבע מועד הבחירות לכנסת הבאה
שוב בחירות בפתח? אלו השלבים הבאים בדרך לפיזור הכנסת
פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה סעיף 29 לחוק יסוד הממשלה קובע שבסמכותו של ראש הממשלה, באישור הנשיא, להורות בצו על פיזור הכנסת במקרה שהוא נוכח שהכּנסת לעומתית, כלומר שיש בה רוב המתנגד לממשלה ושעקב כך נמנעת פעילות תקינה של הממשלה