הקשת הדמוקרטית המזרחית | הקשת הדמוקרטית המזרחית מעבר לשנות האלפיים

	לפיצוי על יסוד ערך הקרקע "המופשרת", או לקבלתה בחוזה חכירה על שם החקלאי שהחזיק בה, אין כל בסיס מוסרי, משפטי, או חברתי
לדעתי, הקשת לא הייתה ולא צריכה גם בעתיד לקחת חלק בכנסת ישראל תחת מפלגה מזרחית, שעל דיגלה חרותה הזהות המזרחית, אלא דווקא להישאר ארגון חברתי, לא ממשלתי, חוץ-פרלמנטרי המאתגר את השיח הקיים ואף יוצר שיח חדש	ואולי הסיבות הרבה יותר מהותיות ועקרוניות

הקשת הדמוקרטית המזרחית מעבר לשנות האלפיים

עם זאת כל עוד פוטנציאל הקונפליקט קיים, כלומר הסיבה להיווצרות הזרם הרדיקלי עדיין חותרת מתחת לזרמים החברתיים במדינה, אזי תקום תנועה אחרת שתייצר את העימות עם המרכז הממסדי.

הקרקעות עמותת הקשת הדמוקרטית המזרחית: ההנחה כי החקלאי ייזכה לפיצוי כזה מן השטחים רחבי הידיים שהוקצו לעיבוד חקלאי והופשרו לבנייה בודאי מסמרת הייתה את שערם של אבות המינהל והחזון הציוני
הקשת הדמוקרטית המזרחית מעבר לשנות האלפיים: אך על מנת להוביל קו פרקטי, איתן ומגוון, היה על הקשת לבנות את הבסיס לפעולה ולא להישען על עקרונות שירחיקו אותה לגמרי מלב המאבק
הקשת הדמוקרטית המזרחית מעבר לשנות האלפיים: החלטה 727 קבעה כי החקלאי יקבל פיצוי של כ-30 מערך הקרקע לאחר שינוי ייעודה

תיאוריה זו מתאימה לדעתי, לניתוח התנהגות חברי וחברות הקשת בפסילת הריצה לכנסת	בשל אופיה של ההחלטה מן הראוי שהיא תתקבל ע"י המחוקק בתהליך מסודר של חקיקה המביא לדיון ציבורי ומבטיח את ייצוג האינטרסים של קבוצות שונות במדינה
והנה קובעות ההחלטות החדשות את מה שאיש לא העלה בדעתו, כי לחקלאי זכות על הקרקע אף לאחר ששונה ייעודה לבנייה, וכי זכאי הוא לפיצויים המחושבים על פי ערך הקרקע לאחר ששונה ייעודה, דהיינו כאשר מחיר הקרקע לבנייה האמיר פי אלפי מונים ממחירה כקרקע חקלאית, או לרכישת הקרקע בהנחה מפליגה וללא מכרז	קשה, לדעתי, לערער על הצלחת הארגון, ואציין חלק מן הסיבות לכך : 1

הקשת המזרחית דורשת לבטל זכויות ייזום לחקלאים

אין כמו האמור בעתירות אלו על מנת להוכיח עד כמה התרחקה מדיניות מינהל מקרקעי ישראל מן העיקרון הראשוני של קרקע חקלאית כנכס שיש לשמור עליו לעיבוד חקלאי ולשמור את ההכרעה לגבי עתידו בידי המדינה.

קרקעות: בעוד נורמת הבסיס עשתה הכל כדי ליצור נתק מוחלט בין המתיישב החקלאי והקרקע שיעודה שונה, וביצר מנגנונים רבים שמטרתם להגביה את חומת הבידוד הזו כך שלא יהיה למתיישב החקלאי כל אינטרס בשינוי ייעודה של הקרקע, אלא היפוכו של דבר, משמעות שינוי הייעוד הוא ניתוק מידי של הזיקה הקניינית של המתיישב החקלאי לקרקע ופיצוי אך ורק על יסוד ההשקעות החקלאיות ואובדן התנובה החקלאי, הרי שהחלטה 533 ממוטטת את החומה בין קרקע חקלאית לקרקע לבנייה, הופכת את המתיישב החקלאי לבעל זיקה קניינית בלתי מותנית בקרקע והופכת אותו לנהנה ובעל אינטרס בשינוי ייעודה
Mizrahi Democratic Rainbow Coalition: מה גם שהטענה שארגון שכזה אינו מצליח לייצר אג'נדה או החלטות אינה נכונה
קרקעות: כיום כאשר דנים בפערים ישנה נטיה לבחון התקדמות וצמצום פערים של קבוצות אוכלוסיה מוחלשת על פי היכולות שלהן להתקדם, ההתנהגות החברתית שלהן והסיוע שהן מקבלות מהמדינה, תוך התעלמות מנקודת הפתיחה הראשונית והאפליה הממסדית שיצרה את המציאות המוחלשת