ייתכן שבזמן נחמיה הקפידו שלא להקריב את של החגים ב אלא לדחותם למחר ולא ספרו את כאחד משבעת ימי החג ולכן תמיד חל שמיני עצרת בכ"ג בתשרי | בבית הכנסת אין אומרים תחינות |
---|---|
ע"פ , המשמעות המקורית של "חג" היא "הסתובב במעגל"; לפי זה, המועד נקרא "חג" כי הוא מגיע כל שנה באופן מחזורי, או כי במועד נוהגים לרקוד ולהקיף את המזבח; והקרבן שמקריבים במועד נקרא "חג" על שם המועד כמו פירוש 2 |
ואם התגרים וכל בעלי חנויות ובעלי מלאכות יוצאים זה לחנותו וזה למלאכתו ולובשים בגדי חול ואוכלים כשאר ימות החול, במה נעשה איסור וקשר לחג.
21El 1:1 tiene una práctica similar para el día después del festival, pero la llama brei demoadá "hijo de la hora señalada" | והלא בתפילה לא יש הפרש |
---|---|
שאלה זו נכונה גם לגבי בני א"י כאשר החג מסתיים ביום שישי, למשל אם חג השבועות חל ביום שישי - האם אסרו חג הוא בשבת שלמחרת או ביום ראשון שאחר כך? לכן נראה לי, שהחוגגים מבקשים כאן בקשה מיוחדת - הם מבקשים מהכהנים שיקשרו את הקרבן אל גופם, בחבל ארוך, כך שיהיה קשור אליהם כאשר הוא עולה על המזבח | מדוע היום שאחרי פסח, שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג"? ויש אומרים שהמשמעות המקורית היא "מועד", והקרבן נקרא "חג" בהשאלה, כי רוב האנשים נוהגים להקריב בעיקר במועד |
החג בשבילם הוא לא רק זיכרון לאירוע הסטורי רחוק; הם מרגישים את החג על בשרם - " אל ה' ויאר לנו" כדברי חז"ל " בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" ; ולכן חשוב להם להיות קשורים אל קרבן החג כאשר הוא עולה אל ה'.
6