| ועל כן אמר יקוו המים מתחת השמים, כלומר אל מקום שפלות, ואמר ותראה היבשה, וקרא להם שמות בהיותם לובשים הצורות האלו, כי מתחילה היה שמם "תהום": י : ויקרא אלוהים ליבשה ארץ - יאמר כי שמה הראוי לה "יבשה", כי בהיפרד המים מן העפר היא יבשה, אבל יקרא אותה "ארץ" כשם כלל היסודות הנברא בראשון | |
|---|---|
| כלומר, שאינן חוזרין לעפרן לעדי עד | וזה פשט הכתובים על הדרך הזה שכתב רש"י |
ושם מקום העולם הבא חקוק בחכמה, להודיע שהגיע השגתה לאור הראשון שנקרא חכמה, דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור", וכתיב "חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישונא".
4| והנה זרזנו אותם ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה ולקחנו אותו לבית הכנסת כי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה והתנדבנו לתיקון הבית וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה | אבל בלשון יחיד שנויה, ואינה כהלכה, שהרי בגמרא אמרו : " תניא: אמרו עליו על שמאי הזקן: כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, כיצד? וכל אשר בכל מקום ומקום מן הכלים וציורי הכרובים כלם להבין סודות מעשה עולם העליון והאמצעי והשפל, ורמזי כל המרכבה שם |
|---|---|
| ט פירוש על שה"ש, אלטונא 1764 | הזכירו בכאן שמירת הנפש בשעת מיתה, שהוא עולם הנשמות, והדבקה בצרור החיים, שהוא גן עדן שלה, כמו שהזכרנו |
רמב"ן לצורך פירוש הכתוב פירש גם על פי חכמות חיצוניות דוגמת , , , , , , ו, אך כוונתו בהבאתם הייתה לצורך פירוש הכתוב ולא כמדע עצמאי.
13| וזה שאמרו "צדיקים יושבין", על דרך החידה היא, כלומר נפשות הצדיקים מצויות שם בלא עמל ולא יגיעה | מתנגד לרמב"ם האומר כי לאחר התחייה ישוב הגוף לעפרו |
|---|---|
| והכתוב אומר מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ קהלת ג כא : וכאשר חטאו, והשחית כל בשר את דרכו על הארץ, ונגזר שימותו במבול, ובעבור נח הציל מהם לקיום המין, נתן להם רשות לשחוט ולאכול, כי קיומם בעבורו: ועם כל זה לא נתן להם הרשות בנפש ואסר להם אבר מן החי | בספריות שונות קיימים עשרות כתבי יד של הוויכוח ובהם שינויים גדולים על הנדפס |