| לעיתים נהוג להוסיף את המלח לקראת סוף תהליך הלישה | בהנחה שמכינים לחם מחמצת פעם בשבוע, ההאכלה היא לפי יחס של 1:1:1 בין המחמצת, הקמח והמים |
|---|---|
| מלבד זה לרמת החמיצות של המחמצת בהחלט ישנה השפעה, גם בעקיפין כאשר מאוד חמוצה היא משביתה את האנזימים ותורמת למרקם טוב יותר בעיקר בלחמי שיפון, בתקווה להוציא על כך מאמר מורחב בהמשך 3 | חשוב להבין שלמרות הכל נדרש זמן והתנסויות כדי לרכוש את המיומנות בעבודת הידיים והרגישות לתנאי הסביבה טמפרטורה, לחות כדי להפיק לחמי מחמצת טובים |
אפשר להשתמש בכלי אחר פתוח שמתאים לתנור ולשים מתחתיו תבנית עם מים או לאפות על אבן שמוט ולהשפריץ מים משפריצר בהתחלה ואחרי 5 דקות לתוך האפייה.
12| ולחריצה — תוכלו לחרוץ בכל צורה שתרצו | אגב, אני לא משתגעת על לחמים עם חורים ענקיים כי אז יש לי פחות מקום למרוח עליהם חמאה |
|---|---|
| אם הבצק יצא עדיין דביק זה אחד משניים — או שלא חיכית שעה לפריסה ואז הלחם היה עדיין חמים והבצק עדיין רך יותר בצינון הנוזלים ממשיכים להתאדות מהלחם או שהיית צריכה לאפות את הלחם עוד קצת | מתחת לה מניחים קערה או תבנית |
מניחים להתקרר לגמרי לפני שפורסים.
| או שאני צריכה להאכיל אותה כרגיל וככה פשוט יצא מצב שאני זורקת חלק ממנה ֿכי מתקבלת כמות של 240 גרם ואני צריכה רק 150? אבל האמת שזה יצא די טוב בפעם הראשונה ואחר כך רק הלך והשתפר | את הבצק נרפד בשכבה עדינה של קמח — אפשר עם מסננת אבל אני בנאדם של מגע ואני אוהבת לפזר קצת קמח על הבצק ואז ללטף אותו עם היד ולקמח את כל הכיכר |
|---|---|
| אני לא יודעת לשים את האצבע בדיוק על למה זה קרה — אם בגלל המעבר מהבית לחיים בקומונה, המרחק מההורים והמוכר, ליווי הנערים בפנימייה טיפולית פוסט אשפוזית או סתם הדביקות שלי, אבל אמא שלי הייתה באה לבקר הרבה | והאם צריך קודם להאכיל את המחמצת ורק לאחר מכן לבנות ממנה את הסטרטר למתכון??? במצבים אלה, נשתמש בשיטת הקיפולים סעיף הבא |